#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שישן בדרך וליכא עיר קרוב לו?	"לפי הרבנן אין לו אלא ד&#x27; אמות ולפי ר&quot;י בן נורי יש לו אלפים, ומבואר בגמ&#x27; (מ&quot;ה ע&quot;ב) דטעמא דריב&quot;נ הוי דחפצי הפקר קונים שביתה ומי שישן הוי כחפצי הפקר, אמנם להלכה קיי&quot;ל כריב&quot;נ לקולא ולא לחומרא וממילא קיי&quot;ל כוותיה בישן דיש לו אלפים אבל לא קיי&quot;ל כוותיה בחפצי הפקר אלא דינם כרגלי הזוכה בהן, וכדי שלא יהא סתירה בפסקים אלו צריך לחלק דלעולם קיי&quot;ל דחפצי הפקר אינם קונים שביתה ואפ&quot;ה ישן יש לו אלפים הואיל ואילו היה ניעור היה קונה ישן נמי קונה, וכן מבואר מרש&quot;י והטור דאמרינן האי סברא [אע&quot;פ שאין זה טעמא דריב&quot;נ בישן] (גר&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחפצי הפקר?	הרבנן ס&quot;ל דאינם קונים שביתה והולכים אחר רגלי הזוכה בהם, וריב&quot;נ ס&quot;ל דקונים שביתה במקומן, וקיי&quot;ל כרבנן דחפצי הפקר אינם קונים שביתה	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שנים זכו בחפץ של הפקר, אחד עירב למזרח ואחד עירב למערב?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) מחדש דיכול להקל כריב&quot;נ דחפצי הפקר קונים שביתה במקומן, אבל שאר האחרונים חולקים עליו דא&quot;כ הוא תרתי דסתרי דבכלי הפקר שרק אחד זכה בו אמרינן דהוי כרגלי הזוכה בו אלא אינו יכול לזוז כלי זה ממקומו (תוספת שבת, מחה&quot;ש, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כרגלי) [עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שפ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;]"	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחפצי עכו&quot;ם?	"כתב הטור שאע&quot;פ שהגוים אינם בני שביתה מ&quot;מ גזרו על חפצי עכו&quot;ם אטו חפצי ישראל ואינו יכול להוציאם חוץ ממקומן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והמחבר, ומשמע דרק גזרו שיהיו קונים שביתה במקומן ולא יהיו כרגלי בעליהם [וכתב הבית מאיר בשם הריטב&quot;א דהיינו מקומן ממש ולא כרגלי אנשי העיר שמונח בו, והמנחת פתים הוסיף דאפי&#x27; בעיר שמוקפת חומה אמרינן דאינה כד&#x27; אמות לגבי חפצי עכו&quot;ם], אכן הגאו&quot;י חולק עליהם וס&quot;ל דכיון דגזרו אטו חפצי ישראל דינם כרגלי בעליהם [ואם הוא חוץ לתחום אסור לטלטלם], והנה התוספת שבת רצה לדייק הכי ג&quot;כ בדעת בהגהות אשר&quot;י ובאו&quot;ז אבל דחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה קונין) דאינו מוכח, ומאידך גיסא אינו מוכח מהטור ומחבר שהם חולקים על הגאו&quot;י דאפשר דנקטו &quot;ממקומן&quot; דאורחא דמילתא הוא שהבעלים יהיו במקום חפציהם, אבל הביה&quot;ל מסיים בבית מאיר שהחליט דלא אזלינן בתר בעליהם אלא במקומן ממש, וכן סתם המ&quot;ב כפשטות הטור והמחבר, ועי&#x27; בנתיבות שבת (פ&quot;מ הע&#x27; ס&quot;ב) דהביא מכמה אחרונים דאזלינן בתר הבעלים בחפצי עכו&quot;ם."	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי הביא כלים לתוך העיר מחוץ לתחום?	"אם העיר מוקפת חומה לשם דירה [ישב ולבסוף הוקף כשהוא יותר מבית סאתים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)] כל העיר נחשב כד&#x27; אמות [וה&quot;ה ע&quot;י צורת הפתח (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל אם הוא הוקף ולבסוף ישב [ויותר מבית סאתים] או אין בה חומה כלל אין לטלטלם חוץ מד&#x27; אמות [ויש ראשונים דמקילין בכל עיר אפי&#x27; כשאינה מוקפת חומה, עי&#x27; לקמן סי&#x27; ת&quot;ה סע&#x27; ו&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובלבד)]"	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצרות?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דלעולם נחשבים כד&#x27; אמות {ומשמע אפי&#x27; אם הוקף ובסוף ישב, וכן מצינו במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) ובחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;) [ולא קשה ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ט) דהתם מיירי בקרפף ולא בחצר]}"	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי נותן לו כלי בשבת?	"בין כשמחזיר לו הגוי כלי שהשאיל לו מבעוד יום בין כשמשאיל לו הגוי כלי שלו צריך ליזהר שלא לטלטלו יותר מד&#x27; אמות אלא אם העיר מוקפת חומה דהרי הכלי שבת מחוץ לתחום (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27; - י&#x27;)"	סימן תא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בעה&quot;ב עזב ביתו לשבת ויש שם אורח, והוא רוצה להשתמש במעילו בשבת?	"אם השאיל לו כל ביתו הוי כרגלי האורח ומותר ללבוש המעיל, ואם לא השאיל לו [מלבד דיני חו&quot;מ דהוי שואל שלא מדעת] מבואר מהביה&quot;ל (ד&quot;ה קונין) דהוי כרגלי הבעלים ואסור לזוז הכלים [דלא כרע&quot;א (עירובין מ&quot;ז ע&quot;ב) בשם תוס&#x27; ובית מאיר בשם הריטב&quot;א דס&quot;ל דאם הבעלים יצאו חוץ לתחום כליו קונים שביתה במקומם], אמנם אם העיר מוקפת חומה [או יש צוה&quot;פ סביבה] מותר לטלטל הכלים בכל העיר [ולפי הרמב&quot;ן ודעימיה מותר אפי&#x27; אם אינה מוקפת חומה], ועי&#x27; שבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ו אות ד&#x27;, ח&quot;ט סי&#x27; ע&quot;ט) דהכריע שאין למחות ביד המקילין דיש לצרף שתי סברות אלו להקל"	סימן תא סעיף א		
